בן שמן

בפרק ה39 בספר ישעיהו מופיע המשל: ״אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי, שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ: 

כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי, בְּקֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן.  וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ, וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק, וַיִּבֶן מִגְדָּל

בְּתוֹכוֹ, וְגַם-יֶקֶב חָצֵב בּוֹ; וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים״. המשל על עם

ישראל, בתפקיד הכרם, שציפו ממנו לטוב, ומה יצא?

כרם בן שמן הוא סיפור של מקום שקיבל את שמו מהפסוק הזה. כמה יזמים

הפכו את המקום לכר פורה של פעילות. בשנת 1903 כבר פעל במקום היזם

נחום וילבושביץ להקמת מפעל תעשייתי ראשון וחדיש לייצור שמן זית. בחצר

הקים ישראל בלקינד, מחלוצי העלייה הראשונה, בית ספר ליתומי פרעות

קישינייב. היזם בוריס שץ, מייסד בית הספר לאמנות בצלאל, נעזר באנשי הקרן

הקיימת כדי לממש את יוזמה משלו: ליצור כפר של אמנים-צורפים ממוצא

תימני. במקום הוקם בית מלאכה, והמתיישבים עסקו גם בחקלאות. מלחמת

העולם הראשונה קטעה את החלום הזה, אבל בית המלאכה העתיק, ביישוב

המוקף חומה, נמצא עדיין על תילו ומקומו. לא הרחק הוקם כפר הנוער בן שמן,

כדי להעניק מחסה ליתומים יהודים, ניצולי מלחמת העולם הראשונה. מאוחר

יותר, הוביל את המקום ד״ר זיגפריד להמן, שעלה לארץ עם ילדים מאירופה,

אלו היו הגרעין הראשון לכפר הנוער. בהמשך הגיעו לכאן ילדים באישור מיוחד

שסידר עבורם ד״ר חיים ארלוזורוב. כאן ביקר ביומו האחרון, 16 ביוני 1933.

ארלוזורוב הגיע לכפר הנוער בחברת הנציב העליון, הראה לו את כפר הנוער

המשגשג, והצליח להוציא ממנו הבטחה לאשרות- סרטיפיקטים עבור בני נוער

יהודים מגרמניה. המקום עמד תחת מצור, והוענק עיטור גבורה לטייס צבי זיבל,

שהגיע לעזרת הנצורים. בן שמן מקפל בתוכו עוד סיפורים רבים, והעיקר- הוא

פעיל, תוסס ומלא בשמחת נעורים. שירת ידידי לכרמו.